.png)
הרבה פעמים אנו מתחילים את השנה כשיש לנו כבר בשלוף צ'ק ליסט מוכן עם כל המשימות
והפסגות שאנו רוצים לכבוש ולהשיג לשנה הקרובה. עוד לא נגמרה השנה ואנו כבר דוהרים
לעבר השנה החדשה עם הצהרות מרחיקי לכת שגורמות לנו להתחיל את ספטמבר בלי אויר.
חכו שנייה....לפני שבועיים הסתיימה לה חופשת הקיץ ועוד לא הספקנו לנקות את החול של הים
מהספסל האחורי של האוטו. ממתי הפכנו להיות כל כך מתורגלים ב-לחשוב על הצעדים הבאים
עוד לפני שהספקנו לחלוץ נעליים מהצעדים הנוכחיים?
איך הגענו למצב שמנוחה, האטה, עצירה, הסקת מסקנות הפכה בימינו לבטלנות, שאננות ועצלנות? התפיסה האשלייתית הזו גורמת לנו לפספס כל כך הרבה דברים ולהתחיל את השנה ב- פול גז אבל להישאר דיי בניוטרל כי הסוללה שלנו עדיין לא הספיקה להיטען.
אני חושבת שלראשונה בחיי, התחלתי את ספטמבר עם סימן שאלה, עם קצב אחר.
התחלתי את ספטמבר בהילוך איטי, עדיין לא העברתי הילוך וגם לא ממהרת להעביר.
לראשונה בחיי לקחתי החלטה לא למהר ולא להיות בעשייה אינטנסיבית כמו תמיד.
השבוע סוף סוף היה לי שקט בבית ולא הייתי צריכה להכין ארוחה או לשחק טאקי
עם אף ילד. פתאום המרחב הזה שנפתח לי בבית הפך ל-יקר מכל וגרם לי כל כך להעריך
את הפינה הזו שיש לי בעולם שמאפשרת לי למלא מצברים לאחר האינטנסיביות של קיץ
עמוס וחם.
מה שמעניין הוא שדווקא מתוך השקט וההאטה צצים רעיונות חדשים ושיתופי פעולה
ופתאום אני חווה מה שכל פודקאסט להתפתחות אישית מדבר עליו, שלא צריך כל הזמן
לעשות ולעשות כדי שיקרו דברים. גם הראש זקוק למרחב ומנוחה וברגע שנפתח מרחב
כזה בחשיבה, דברים חדשים מתחילים לחלחל פנימה בטיבעיות וללא מאמץ.
ברגע שאנו מעמיסים על החשיבה שלנו עוד משימות ועוד תיכנונים, לא נשאר מקום
למשהו חדש להפתיע אותנו ולפעמים בגלל שאנחנו כל כך חדורי מטרה, דברים אחרים
מתפספסים ולא נשאר חריץ להזדמנויות חדשות "להתגנב" לחיינו.
זה ממש מקביל למה שקורה בבית שלנו. ברגע שיש עומס וריבוי חפצים, האנרגיה כל כך
דחוסה בבית ואנו כבר לא רואים את העומס. אנו נבלעים לתוכו והוא שואב אותנו כמו
שלוז עמוס שואב אותנו ואנו מאבדים שליטה בתוכו. כשאנו מסכימים לשחרר, כשאנו
מפנים מרחב ומאווררים את החלל, אנו מאפשרים לתדר אנרגטי אחר וקליל יותר
להיכנס לביתנו- וזו הרגשה של חיבור ונחת.
שורה תחתונה, עד שלא נשהה ונפנה מקום לא נוכל לאפשר למשהו חדש להיכנס.
כדי לאפשר לעצמנו להכניס משהו חדש, אנרגיה חדשה, הרגל חדש, סדר חדש, תחביבים חדשים,
חזון חדש, עלינו קודם כל לאפשר לעצמנו "להירפא" מהשנה שעברה ולהשיל את השנה מאיתנו
ממש כמו נחש שמחדש את עורו. אם לא נעשה זאת נתקדם לעבר השנה החדשה עם חצי סוללה
ומצפן לא מסונכרן.
למה הכוונה להירפא מהשנה שעברה ולהשיל אותה מאיתנו? למה חשוב כל כך לעשות זאת
כדי לפתוח דף חדש, נקי ולהתחיל fresh ? ואם כבר התחלנו לשאול שאלות, האם זה כל כך
פשוט לפתוח דף חדש ולהתחיל נקי?
איך אפשר לשכוח את מה שהיה? איך אפשר למחוק את כל הכישלונות שהיו? את כל הדברים
שהשתבשו? האכזבות? והכעס שיש לנו כלפי עצמנו על החלומות שעדייו נשארו במגירה?
את התשובות לכך מצאתי במחברות שלי של לימודי ימימה [חשיבה הכרתית].
ימימה אמרה בשיעוריה שהשנה החדשה לא קשורה בשום דרך לשנה לקודמת,
לא כהמשך ולא כרצף. השנה החדשה עומדת בפני עצמה וקשורה כולה להתחדשות…
ימימה קוראת לנו להפריד את השנה הקודמת מאיתנו, ממש לקלף אותה ולהשתחרר
מכל מה שרצינו לעשות ולא הספקנו, מכל ההזדמנויות שאולי פיספסנו, מכל הפעמים שלא
היינו מאוזנים והתפרצנו, מכל הרגעים שלא הקשבנו לליבנו, ומכל המקרים לא היינו נוכחים
עבור עם הילדים והמשפחה, והרשימה עוד ארוכה.......
איך עושים זאת? עלינו להיות בהכרה מלאה ולהחליט כאן ועכשיו לשחרר ולהפריד את השנה הקודמת מאיתנו. ממש ככה, בכוח המחשבה. אפשר גם לכתוב על דף את כל מה שעל ליבנו בנוגע לשנה שעברה ולכתוב גם שאנו בוחרים לשחרר את השנה שעברה מעלינו. אני באופן אישי לוקחת נר ושורפת בזהירות את הדף במקום בטוח ומתבוננת בדף אט אט נעלם וזה עוזר לי להכניס מוטיב ויזואלי לתהליך השיחרור.
עלינו להודות לשנה על הטוב, הפחות טוב, ולהגיד לעצמנו שעשינו את הכי טוב שיכולנו
בהתאם ליכולות שלנו, בהתאם לאפשרויות שעמדו בפנינו.
ואז ברגע שהפרדנו והשלמנו עם מה שהיה, השלב הבא הוא להיפרד מהשנה באהבה
ולהיות פתוחים לקבל את תדר ההתחדשות שמקיף אותנו בתקופת זמן זו.
לא סתם אומרים דווקא עכשיו שניהיה לראש ולא לזנב. שניהיה לראש - שנלך קדימה,
שנתקדם לעבר הבאות לעבר הרצונות והגשמות שלנו. שלא ניהיה לזנב ונתעסק ובמה ש"מזדנב"
לנו מאחור מהשנה הקודמת. מה שמאחור כבר לא רלוונטי.
אז מה עושים? איך מתחברים לתדר ההתחדשות? הרי זה לא שינשור עלינו מהשמיים
דף לבן וחלק והכל יהיה תפוח בדבש. ימימה מסבירה שדווקא עכשיו בראש השנה ישנה הזדמנות
לחוות התחדשות. למה הכוונה? מסתבר שמבחינה רוחית, אנרגטית, מקראית התדר שמקיף אותנו בתקופת זמן זו, בחודש אלול, מאפשר לנו לשים מאחור את מה שהיה בשנה הקודמת ביתר שאת
כלומר : בעוצמה רבה יותר יותר מכל תקופה אחרת בשנה.
באלול נפתח מין צוהר, פתח לעולם הרוחי שמאפשר לנו לשחרר את מה שהיה בשנה הקודמת
יחסית בקלות ולהיות במצב תודעתי יותר פתוח ונקי לקראת השנה החדשה...
נשמע מפתה נכון? ולמה שלא ננסה להתחבר לתדר אם הוא כבר כאן?
חשוב שנבין שהקסם בכל הדבר הזה בכל ההזדמנות הזו, בכל התדר ההתחדשותי הזה,
תלוי אך ורק בכוונה שלנו, ב- mind set שלנוצ וביכולת שלנו "לשחרר" באמת את זמן העבר
ולפרוס דף חדש ונקי לגמרי לכבוד ההווה. ממש כמו עקבות על חול הים שהשאירו את חותמם
על החול ולאחר זמן מה נשטפו בגלים ונעלמו כאילו לא היו. חול נקי לגמרי= דף נקי לגמרי.
ואם כבר אנחנו לוקחים את זה לבית, אז אני רוצה לנצל את המסר של ימימה ולהגיד לכם ולי
לשחרר את כל התיסכולים את כל החוסר שביעות רצון שיש לנו בנוגע לבית, בנוגע לסדר,
בנוגע לבלגן, בנוגע לעומס. תאמינו לי, אני יודעת כמה זה יכול להיות מתסכל.
זה הזמן להשתחרר מכל הסיפורים שיש לנו בנוגע לעצמנו שאנחנו מבולגנים, אגרנים,
לא משתלטים. התקליט צריך להשתנות המנגינה צריכה לשנות תדר של התחדשות,
של משהו חדש, אחר ורק אז ה-משהו האחר הזה יכנס אלינו הביתה.
אני רוצה לאחל לכם שנה טובה. שתיהיה לנו שנה מאוזנת וכמו שימימה אומרת שלא תיהיינה
עליות וירידות במאמץ גדול כדי להתקיים, אלא יותר גלים טיבעיים כמו גלי מוח שקטים.
מבחינתי, זו הברכה הכי עמוקה שהייתי רוצה לאחל לכם ולי, למצוא את התדר השקט הזה
וכל פעם לדעת לחזור אליו כשמתרחקים. כי כשאנחנו בגלים השקטים, אנחנו מרגישים בבית
שנה טובה באהבה, ממני סיון.
ביקרתם כבר בחנות קימונו
האזנת כבר לפודקאסט שלי? לחצי על התמונה למעבר לפודקאסט
הפודקאסט מופיע גם בספוטיפיי, אפל פודקאסט, אמזון מיוזיק, וגוגל פודקאסט.
הזינו בשורת החיפוש למה לא מוצאים שום דבר בבית הזה, והפודקאסט יעלה לכם עם כל הפרקים.
הצטרפת כבר לקבוצת פייסבוק שלי?
אם אהבתם את הפוסט ואתם רוצים להמשיך להיות מעודכנים בכל הערוצים והסרטונים שלי,
אני מצרפת את כל הקישורים: לעקוב אחרי באינסטוש ובפייסבוק, להירשם לערוץ שלי ביוטיוב
וכמובן לקבל לפני כולם את הניוזלטר השבועי שלי כדי שלא תפספסו דבר.
אינסטוש- לחצ/י כאן
פייסבוק- לחצ/י כאן
יוטיוב- לחצ/י כאן
לניוזלטר- לחצ/י כאן
Comentários