לקוחה: את הבגדים האלו לבשתי כשעבדתי בתור מורה.
אני: אהבת את העבודה בתור מורה?
לקוחה: ממש לא. סבלתי כל רגע.
אני: ומה עם אלו?
לקוחה: את הבגדים האלו לבשתי כשעבדתי במשרד,
וגם שם סבלתי כל רגע.
אני: אז מה את בוחרת לעשות
עם הבגדים האלו?.
לקוחה: "אשמור אותם".
"אולי אני אעבוד שוב במשרד החינוך,
או במשרד ואז אצטרך אותם".
אני: "לא אמרת לפני רגע
שסבלת מאוד בשתי העבודות האלו"?
"האם את רוצה לחזור לעבודות האלו בעתיד"?
לקוחה: חושבת.... "לא יודעת".... "לא רוצה".
אני: "אז אם את לא רוצה לחזור לעבודות האלו"
"עבודות שלא אהבת כלל",
"מהי הסיבה שאת בוחרת
לשמור את הבגדים האלו?"
"אילו חיים את רוצה לזמן לעצמך"?
מה שרציתי להמחיש בשיחה הזו,
שבאמת נערכה בזמן ליווי אישי עם לקוחה שלי,
שסדר, זה הרבה יותר מסדר.
שלב הסידור זה החלק הסופי
המהווה רק חלק קטן מהתהליך.
כל מה שקורה ועולה לפני הסידור
הוא המשמעותי.
שימו לב איך ארון בגדים שלנו יכול לשקף,
את מה שאנחנו לא מייחלים
או מייחלים לנו בחיים.
האם הארון בגדים שלך משמח אותך?
מאפיין את מי שאת היום?
מאפיין את מה שאת רוצה להיות?
ואם את רוצה עזרה ולא יודעת מאיפה להתחיל,
אני פה לרשותך,
ביחד נשנה את החיים,
לכיוון בו את רוצה להיות.
מחכה לטלפון 050-4264787
Comments