סדר אמיתי לא עושים עם סטופר

הסדר של הסדר הוא מעבר לסדר פסח

"עוד מעט פסח

ועוד לא סיימתי לסדר",

"למה זה לוקח לי

כל כך הרבה זמן?"

זו היתה שאלה שנשאלתי

ע"י אחת הבנות,

שהשתתפה בסדנה שלי

ממש לאחרונה.

שאלה מצויינת וכה חשובה,

שהולידה בעצם את המאמר הזה.

עניתי לה, שאכן זה לוקח לנו זמן

כי סדר אמיתי,

הוא הרבה מעבר לסדר פסח,

סדר אמיתי- זה סדר אחר,

זה סדר במחשבה,

זה סדר בתפיסה,

ורק לאחר זמן מה,

קורה השינוי,

והוא מתחיל קודם כל בראש

ומשם, הוא יורד מטה לידיים

ומתורגם לעשייה שבאה לידי ביטוי

בבית ובהתנהלות היומיומית....

אחד הגורמים שמעכבים אותנו

בתהליך סידור בית,

זה שאנו "פותחים סטופר"

ורוצים שהבית יהיה "טיפ טופ",

כלומר- מסודר ומאורגן לשביעות רצוננו,

ורצוי שזה יקרה כמה שיותר מהר,

וטובה שעה אחת קודם.

ואז, מבחינת הטיימינג,

מה שקורה בבתים רבים הוא,

שכאשר האביב מפציע,

ופסח אוטוטו מגיע,

יש רצון עז להסתער על הבית,

ולסיים כמה שיותר מהר

את "המטלה" הזו,

של סידור הבית לחג הפסח.

נכון שבמחשבה,

זה תסריט מאוד נחמד

אבל בפועל,

לא ככה הדברים עובדים,

לפחות בתהליכים שאני מנחה.

ולכן, אם אנו רוצים

לסדר את הבית בסדר אמיתי,

כדי שבפסח הבא

לא נצטרך בכלל להתעסק בסדר

כי הכל יהיה כבר מסודר,

לא רק לבואו של פסח,

אלא לבואו של כל יום חדש,

שיבוא עלינו לטובה,

אז עלינו לשחרר את הסטופר

ולהבין..... שכל תהליך,

בו אנו משנים הרגלים

ויוצרים משהו חדש,

סדר חדש,

הוא תהליך שמצריך זמן.

זמן להפנים,

זמן לתרגל,

זמן להתרגל,

זמן לתהות, לשאול שאלות

לנשום, לחיות את השינוי

וכל פעם מחדש, לדייק עוד יותר

עד שנדייק.....

חשוב שנבין שעל מנת לסדר באמת,

יש ללמוד איך מסדרים.

וע"מ להמחיש בצורה מדוייקת

איך מסדרים,

חשוב היה לי,

לקרוא לשלבי הסידור היפני

בשם ישראלי ומוכר לנו והוא:

"הסדר של הסדר"

(כמו הסדר של שולחן הסדר)

והשלבים ב"סדר של הסדר"

הם כה משמעותיים,

וכאשר אנו "פוסחים"

על שלב בתהליך הסידור,

כי אנחנו רוצים "לתקתק",

אז הרבה דברים מתפספסים

והתהליך הופך לשטחי, לזמני

ולא נוצר שינוי באמת,

שמחזיק מעמד בבית וגם בראש.

מעבר לשלבי "הסדר של הסדר"

עלינו להבין שפעולת הסידור בנוייה:

מתכנון, ארגון ואחסון.

וע"מ לתכנן, לארגן ולאחסן,

עלינו להפעיל

את כוחות החשיבה שלנו.

עלינו לחשוב בכל שלב,

ולהיות נוכחים ברגע,

(להבדיל מפעולת ניקיון,

אותה אני יכולים לבצע

מבלי לחשוב על הפעולה עצמה.

לדוגמא, אפשר לשטוף ריצפה

ועדיין לחשוב על משהו אחר).

בסידור עלינו להיות מרוכזים בדבר

ולכן אנו משלבים בתהליך הסידור

גם כוחות חשיבה וגם עשייה.

וכדי שלא נתעייף במהירות,

עלינו לחלק את שלבי היישום

בצורה מאוזנת שמותאמת אלינו.

ולפעמים זה אומר,

לפצל את היישום לכמה שלבים, כלומר:

לא לסדר את כל הבגדים בבת אחת

לא לסדר את כל המטבח בבת אחת

כי אם אנחנו רוצים

להנות מעשיית הסדר

ולשנות את התפיסה של הסדר

ממטלה- לעשייה משחררת

אז חשוב שניהיה קשובים לעצמנו,

וזה אומר, "לשחרר את הסטופר"

ולהבין שהדרך בתהליך היא החשובה.

בסיפור הזה, היעד הוא גם מאוד חשוב,

אבל יותר חשוב שהדרך ליעד תיהיה

הרמונית, מאוזנת ומותאמת עבורינו

כדי שהתהליך יחלחל נכון,

והסדר של הסדר,

יהפוך לדרך חיים.

לסיכום, רציתי לשתף אתכם

במילותיה המרגשות

של סיגלית אלקלעי,

שהשתתפה גם כן, בסדנה שלי..

"כשאני נכנסת למקום מסודר

זה משרה עלי נינוחות,

שקט , שלווה וקצת קנאה.

הבלאגן -

הוא לא רק היכן הדברים נמצאים ,

הוא גם בראש.

ואחת הראיות הן -

כמות הפעמים

שקניתי דברים שיש לי

כי לא מצאתי את מה שיש לי

למרות שחשבתי שאני יודעת

כל מה שיש לי והיכן הוא נמצא.

אז לא"....

"כבר זמן מה אני מסתכלת באינטרנט

על כל מיני אופציות לסידורי

בגדים, ספרים כלים וכו.

ואז נתקלתי בבלוג של סיון ,

ראיתי שיש לה קורס אונליין

(מה שאני מאד אוהבת )

במיוחד עכשיו

שיש לי מלא זמן בגלל הבידוד,

וכל הבית לרשותי".

"שיתפתי את החברות שלי

שאני רוצה לעשות את הקורס הזה.

אני מודה שחלקן אמרו לי:

״אני אלמד אותך״ תסתכלי באינטרנט״ ....

אז ממש לא!!!!

זה לא מספיק ללמוד לסדר,

זו חשיבה אחרת, זו דרך חיים.

נרשמתי".

"ואז היתה הפגישה הראשונה ,

ונתקלתי לראשונה בסיון,

בחורה יפה, נעימה, קשובה ,

והיה לי ממש כייף.

3 פגישות שכל אחת נוגעת

ב״כאב״ אחר בבית חחח.

הראשונה זו הבגדים,

אחכ המטבח ולבסוף ניירת.

נפתחה קבוצת וואטסאפ

של הבנות בסדנא,

והתחילו להעלות תמונות של התהליך -

ושל לפני ואחרי.

אין לי הרבה קבוצות ווטסאפ,

ואני מודה שזה מאד דירבן אותי,

זה הכניס אותי לתהליך

ששום שיחה עם חברה

לא היתה מכניסה אותי.

סיון היתה זמינה לכל תמונה,

לכל שאלה,

מייעצת, טופחת על השכם,

מעודדת -

גם בווטסאפ הפרטי שלה.

אני כל כך שמחה שעשיתי את זה.

ויש לי עוד דרך ארוכה,

זה לא שב- 3 שבועות

הבית שלי נראה אחרת,

(חברים שלי מכירים

את הבית העמוס שלי - וזה לא קל)

אבל הראש עובד אחרת,

והדבר הכי חשוב מעבר לכל דבר -

שזה לימד אותי לשחרר!

לשמור מה שאני אוהבת נחוץ ופרקטי לי ,

אני יודעת היכן הוא,

והסדר הזה - הוא חוויה שחשבתי

שמעולם לא תהיה לי עם סידור הבית.

אני מודה מאד לסיון

שהיא הגיעה לחיי

(או שאני הגעתי לחייה)

בזמן הפנוי שלי , ובנפש מוכנה.

לא הייתי מגיעה לזה

בכוחות עצמי והאינטרנט -

זה ברור לי לגמרי!

תודה יקירה

זה היה נפלא.